הדרכה ל גידול ארנבון -
אימצתם ארנבון? מזל טוב! זכרו שארנבון הוא לא חתול או כלב קטן, ודורש טיפול מסור מסוג אחר.
מהם עקרונות הטיפול, ועל מה יש לשים דגש? במאמר הבא.

מיהו ארנבון?
כדי להבין מה דרוש לגידול ארנבון ביתי, יש צורך להבין תחילה מהו מקורו ושיוכו הביולוגי.
הארנבון ה ינו חולייתן ממחלקת היונקים וממשפחת הארנביים. הגזע הנפוץ ביותר במחוזות ינו הוא
הארבנון המצוי. אורך חיים ממוצע נע סביב 6 שנים. ארנבון שונה מארנב ומשפן סלע ולרוב אנשים
מתבלבלים ביניהם.
10 עובדות מעניינות על ארנבונים:
•ברפואה וטרינרית ארנבון נחשב לחיה אקזוטית.
•ארנבון הוא חיה נטרפת, המככבת בתפריטיהם של טורפים רבים.
בשל היותו נטרף, הארנבון אינו נוהג להתמסר בקלות למגדליו, ועל כן בניית הקשר עמו
צריכה להיות סבלנית, רגועה ומלווה במחוות גוף עדינות ושמירה על שקט סביבתי.
•הארנבון עצמו הינו חיה טבעונית, הניזונה מתפריט עשיר בטבע.
•בעבר הוגדר הארנבון כמכרסם. היום כבר לא.
•שיניו ממשיכות לצמוח כל ימי חייו, בשעה שקצה הכתר שלהן עובר שחיקה מתמדת.
•ארנבונים נוהגים לאכול את צואתם וצואת אחרים לצרכי עיכול וספיגה שניוניים של
נוטריינטים. התהליך קרוי קורפו- פאגיה.
•ארנבון הוא יצור חברותי אך טריטוריאלי, שמעדיף לחיות בקבוצות קטנות בעלות היררכיה
ברורה.
•הארנבונים הינם בעלי יכולת רבייה גבוהה הן מבחינת תדירות הייחום, והן מבחינת משך
היריון קצר וכמות פרטים גבוהה לשגר.
•הזכרים עלולים להיות תוקפנים כלפי הוולדות שלהם עצמם, לפיכך מומלץ להפריד זכר
בוגר מהשגר מיד עם ההמלטה.
פינת הארנבון הביתית – מה חשוב שיהיה שם?
•מיקום הפינה – מקום מואר ביום ואפלולי בלילה, מוצל ו ללא שמש ישירה, שקט ומאוורר.
•ארגז צרכים – גדול מספיק ובעל דפנות נמוכות, קל לנ יקו י ומפריד בין אזור השהייה לבין
הצרכים עצמם. המצע של הארגז יכול להכיל נסורת דחוסה או גזרי עיתון, אך בשום פנים
ואופן לא נסורת רגילה או חול לחתולים. מצע טוב יהיה היפו-אלרגני ובעל יכולת טובה של
ספיגת ריחות.
•תדירות ניקוי המצע – מומלץ אחת ליום.
•מזון מומלץ – כשלושה רבעים מהתזונה חייבים להיות מבוססים על חציר באיכות טו בה.
כ- 15% כופתיאות ייעודיות לארנבונים )עשירות בסיבים ובחלבון איכותי ודלות בשומן(
והשאר – ירקות ופירות בדגש על עלים ירוקים. בנוסף יש צורך במים נקיים וטריים זמינים
כל הזמן.
•העשרה סביבתית – משחקים ייעודיים לארנבונים, מקומות מסתור להפחתת לחץ.
•שותף/ה לחיים – חשוב מאוד למען התפתחות תקינה של הארנבון.
בעיות רפואיות נפוצות אצל ארנבונים:
•שיניים גדולות – שיניים קבועות, הגדלות דרך קבע ושאינן נשחקות כראוי. המצב לרוב
נגרם עקב תזונה לקויה וגנטיקה ויכול להביא לחוסר תיאבון עד כדי ירידה במשקל ופצעים
באזור הפה. במקרה כזה הוו טרינר יצטרך לקצוץ אותן.
•צינון – הגורם להפרש ות אף והתע טשויות. נגרם עקב חשיפה לגורמים זיהומיים בעיקר
חיידקיים )החיידק פסטורלה שגורם למחלת הסנפאלס(. יכול לגרום לדלקת במערכת
נשימה תחתונה )דהיינו דלקת ריאות( ולסכנת חיים של ממש. מצריך הסכתה לריאות,
צילומי בית חזה ונטילת אנטיביוטיקה בעת הצורך. המח לה מדבקת מאוד בין ארנבונים.
•אקריות אוזניים – מדבקות מאוד בין ארנבונים. גורמות לגירוי ולדלקת של האוזן
החיצונית כמו גם גירוי אפרכסות האוזניים. הטיפול הוא לרוב באמצעות טיפות או זניים
מיוחדות.
•סקביאס – טפיל עורי מיקרוסקופי שעלול במקרים חמורים לגרום אף למות הארנבון.
הדבר גורם לקרחות בפרווה, עור במראה גבשושי ויבש. וטרינר יצטרך לטפל בבעיה בין
היתר באמצעות הזרקות חוזרות של חומר אנטי-טפילי.
•עימדו ן מערכת העיכול – האטת פעולת העיכול עד כדי עצירתה המוחלטת. נגרם עקב חוסר
בפעילות גופנית, התייבשות, סתימות מעיים ותזונה עתירה בסיבים. יכול להיגרם גם עקב
כדור שיער. הדבר גורם לשלשולים, אי נוחות ב טנית, חוסר תיאבון.
•כדור שיער במערכת העיכול – עקב טיפוח עצמי וחוסר יכולת להיפטר מהשיער שנצבר
באמצעות הקאה.
טיפולים רפואיים מניעתיים לארנבונים:
•ביקור אצל הרופא המטפל אחת לחצי שנה לצורך בדיקה פיסיקלית כללית.
•טיפול נגד פרעושים וסקביאס באופן קבוע אחת לחודש.
סירוס/עיקור – (כאמצעי מניעה למחלות שונות בבגרות )למשל: גידולי רחם בנקבות•