דלקות רחם בכלבות

דלקת רחם היא במקרים רבים מצב חירומי ומסכן חיים. מומלץ להכיר את המחלה, בעיקר

בקרב בעלים שכלבותיהם לא עוקרו בעבר או אינם מתכוונים לעקרן בעתיד.

מהי דלקת רחם?

כשמה כן היא. מדובר בדלקת שמערבת את רירית הרחם והחלל שבתוכו. במקרים אלא

תצטבר מוגלה בתוך הרחם בכמות משתנה אך יכולה למלא את כולו ולסכן את חיי הכלבה.

פרופיל כלבה עם דלקת רחם-

 כלבה לא מעוקרת.

 מחזור ייחום היה לפני כחודש עד חודש ומחצה.

מהם הסימנים המאפיינים כלבה עם דלקת רחם?

 הפרשות וגינליות – לעתים גם ללא הפרשות כלל. ההפרשות יכולות להיות מוגלתיות

דמיות, ערבוב של שניהם ובכל מקרה יהיו מסריחות.

 התנפחות הבטן – באופן פתאומי בימים האחרונים ולא עקב השמנה.

 שתייה והשתנה מרובים לאחרונה.

 כאב או אי נוחות באזור הבטן.

 ירידה כללית בחיוניות.

 חוסר תיאבון.

 ייתכנו הקאות.

 חום גוף גבוה מ- 38.2 .

 ספירה לבנה גבוהה בעת ביצוע בדיקת דם.

אבחון דלקת רחם ייעשה על ידי:

 היסטוריה מפורטת מהבעלים.

 בדיקה פיסיקלית מעמיקה – סימנים קליניים שמאפיינים את המחלה.

 ספירת דם – תצביע לרוב על ספירה לבנה גבוהה.

 צילום רנטגן של חלל הבטן.

 אולטרא-סאונד בטן – האמצעי החשוב ביותר לאישור האבחנה. יראה תוך נוזלי עכור

בחתכי אורך ורוחב של קרני הרחם.

אילו סוגי דלקות רחם קיימים:

בגדול ניתן לחלק את דלקות הרחם לשני סוגים:

 צוואר הרחם פתוח – מצב לכאורה פחות חירומי. ההפרשות מתנקזות לאיטן אל

מחוץ לגוף ולא מאפשרות אגירה מסוכנת של נוזלי הדלקת בתוך הרחם. במצב זה

ההמלצה היא גם לבצע ניתוח עיקור חירומי, אם כי, לעתים, בעלים שירצו לשמור על

הרחם של הכלבה יוכלו לעשות זאת על ידי טיפול רפואי הכולל אנטיביוטיקה חזקה

ועם/בלי מתן חומר נוסף הנקרא פרוסטה-גלנדין. חשוב להדגיש, כי שמירה על הרחם

אינה מומלצת רפואית.

 צוואר הרחם סגור – במצב זה תצטברנה ההפרשות בחלל הרחם ותהיה סבכנה

לדליפה אל תוך חלל הבטן. זהו מצב חירומי המצריך כניסה מיידית לעיקור והוצאת

הרחם בשלמותו.

טיפול בדלקת רחם:

כאמור, הטיפול האידיאלי הוא עיקור בחירום. בעיקור זה יש פתיחה גדולה יותר של חלל

הבטן בהשוואה למצב הרגיל, קיים משנה זהירות בכל הנוגע להוצאת הרחם, קשירת גדמי

השחלה וצוואר הרחם עצמו. הסכנה העיקרית בניתוח היא דליפה לא רצונית של תוכן חלל

הרחם אל תוך חלל הבטן מה שעלול לגרום לפריטוניטיס.

מניעה:

מניעה של דלקות רחם תבוצע על ידי עיקור בלבד ורצוי מוקדם ככל הניתן (כחודש לאחר

סיום ייחום ראשון).