מחלת הפארבו בכלבים
זו המחלה הקטלנית ביותר שגור כלבים יכול לחלות בה ומהווה את החשש העיקרי בעת חשיפת גורים צעירים לעולם שבחוץ. חיסון המשושה הניתן 3 פעמים בשנה הראשונה אמור לתת הגנה כנגד המחלה.
מהו הגורם למחלה?
הגורם למחלה הינו נגיף = וירוס ממשפחת נגיפי הפארו-וירידה. הנגיף משפיע על מערכת העיכול וכן על מח העצמות.
מהו פרופיל הגור החולה במחלה?
* גור צעיר (לרוב פחות מ- 6 חודשים), שנוהגים להוציאו החוצה עוד בטרם חוסן.
* גור צעיר שחוסן אך פעם אחת בעברו.
* גור שנלקח מבית גידול מוזנח.
* גור שבשגר ממנו הגיע אובחן גור אחר חולה בפארבו.
* מפגש עם גורים נוספים שלא חוסנו.
* גור בעל מצב גופני נמוך, הרעבה, תזונה לקויה.
* גור בעל מערכת חיסונית חלשה או נוכחות של נוגדנים אמהים שמנטרלים את החיסון.
מהם הסימנים הקליניים?
* אפאטיות.
* חולשה עד כדי התמוטטות.
* חוסר תיאבון.
* התייבשות.
* חום.
* הקאות.
* שלשולים דמיים בעלי ריח אופייני.
* אנמיה וריריות פה ועיניים חיוורות.
אבחון
* בדיקה פיסיקלית מלאה.
* ספירת דם - כמות נמוכה של תאים דם לבנים.
* דגימת צואה לקיט פארבו.
* שליחת דם לבדיקת PCR במעבדה חיצונית.
קטלניות: כ- 50%. אחד מתוך שניים ישרדו למרות טיפול.
סיכויים של הטלת מטבע לחיים ולמוות!
מהלך המחלה:
חשיפה לגורם המחלה (גם מגור שאינו מראה סימני מחלה) -> דגירה של כ- 3 עד 7 ימים -> הופעת סימנים קליניים -> אחרי כ- 3 ימי מחלה קשים: החלמה או חלילה מוות.
מניעה
- חיסון גורים במשושה/מתומן ב- 3 זמנים בשנה הראשונה:
* גיל 8 שבועות.
* גיל 12 שבועות.
* גיל 16 שבועות.
* מומלץ לבצע חיסון נוסף של כלבלבת ופארבו (DP) לראשונה בגיל 6 שבועות.
- מניעת שוטטות ברחוב/במרפאה/מסביב לבית.
- מניעת מגע עם גורים אחרים, הפרשותיהם או אכילה מכלים משותפים.
- מניעת מגע עם אזור שבו שהה גור אחר שאובחן עם מחלה זו.
- חשיפה פיסית לעולם מומלצת כעשרה ימים לאחר חיסון משושה שלישי (מבטיח חיסוניות מלאה כל עוד אין בעיה רפואית), ולא לפני כשבוע אחרי חיסון דחף שני.
הערה חשובה!
התקופה שבה מומלץ לגור לשהות בחוסר מגע עם העולם החיצון היא גם תקופת החיברות של הגור, במהלכה הוא אמור להיחשף לעולם, כדי למנוע ממנו פחדים בהמשך.
לפיכך, חשוב שהגור ייחשף על הידיים בתקופה זו ל:
* סוגי אנשים שונים - צעקניים, גברים/נשים, ילדים, גבוהים.
* כלבים שונים - נבחנים, גדולים, קטנים.
* מצבים חדשים - נטישה למספר שעות (באופן הדרגתי הולך ועולה), חשיפה לרעשי זיקוקים/אזעקות אם אפשר וכן חשיפה לנסיעה באוטו.
חשיפות אלה בתקופה זו חשובות מאוד לעיצוב אופיו של הגור בהמשך.