גידולי עטין בכלבות ובחתולות

גידולי עטין בכלבות ובחתולות הם בעיה די נפוצה, בעיקר בכלבות בגיל ביניים-מבוגר שלא עוקרו בצעירותן. ישנם מספר סוגי גידולים הפוגעים ברקמת העטין, ביניהם שפירים ואחרים - ממאירים.

ברוב המקרים, בעת גילוי גידול עטין, ההמלצה תהיה להסירו ולשלוח אותו לבדיקה היסטופתולוגית במעבדה חיצונית.

מהו עטין?

העטין, ממש כמו אצל כל הנקבות והזכרים במחלקת היונקים הוא רקמת שד שבה מלבד כלי דם, לימפה, רקמות חיבור, מכילה גם תאים שיכולים להפריש נוזל חלבי עקב הימצאותן במבנה של בלוטות חלב לרוב. לחתולים קיימים 4 זוגות עטינים, בעוד שלכלבים 5 זוגות. מספר העטינים הגבוה נועד לתמוך בגדילתם של מספר צאצאים לכל שגר.

מהו פרופיל הכלבה עם גידולי עטין ממאירים?

* גיל ביניים - מבוגר.

* לא מעוקרת או שעוקרה בגיל מאוחר.

* היסטוריה של גידולים אחרים בעטין.

* מאסה שגדלה בפתאומיות בחלק התחתון של הגוף.

מהם הסימנים הקליניים הנפוצים בגידולי עטין?

לרוב לא יהיו סימנים מיוחדים והגידולים יאותרו כדרך אגב במהלך בדיקה פיסיקלית שנתית.

ובכל זאת, יתכנו הסימנים הבאים:

* גדילה מהירה של אחד או יותר מהעטינים.

* אי נוחות באזור הגחון - לרוב שכבר מדובר בגידול גדול המפריע מכאנית.

* בעיות סיסטמיות כלליות עקב הימצאותן של גרורות.

סוגי גידולי עטין:

* אדנוקרצינומה - ממאיר.

* אדנומה - שפיר.

* ליפומה - שפיר.

* לימפומה, גידול תאי מאסט, המנגיומה, המנגיוסרקומה ועוד...

* מאסות שפירות אחרות שיכולות בטעות להחשד כגידול: ציסטה, אבצס.

מה ההבדל (במישוש) בין גידול עטין שפירי לממאיר?

* שולי הגידול - חלקים בשפירי ובלתי מוגדרים בממאיר.

* קצב צמיחה - לרוב יהיה מהיר בממאיר ואיטי - בשפיר.

* מידת מקובעות לרקמה   - גבוהה בממאיר, בשפירי - ניידות.

אבחון

* היסטוריה וסימנים קליניים.

* בדיקה פיסיקלית מלאה (מישוש).

* אספירציה - שאיבת תאים.

* ביופסיה ושליחת הדגימה להיסטופתולוגיה.

הטיפול

* בראש ובראשונה - מניעה - באמצעות עיקור אחרי ייחום ראשון או בדיקה תקופתית אצל וטרינר (אחת לחצי שנה) מגיל ביניים ומעלה.

* כירורגי - הסרת העטין/ים המעורבים. בעיקר לאחר ביצוע אולטרא סאונד בטן וצילום בית חזה לשלילת גרורות.

הטיפול הכירורגי ישולב עם/בלי כימותרפיה בהתאם לניקיון השוליים שהוצאו מתאי גידול.

חשוב לציין שמשיקולים רפואיים לעתים תישקל הסרה של יותר מעטין אחד או שורה שלמה של עטינים בהתאם למיקום הגידול/ים ויכולתם להתנקז על ידי קשרי לימפה משותפים.