גירודים-

עם בוא האביב, אחת התלונות הנפוצות במרפאות וטרינריות היא, ללא ספק, הופעה של גירודים.

גירודים יכולים לנבוע מסיבות שונות, וכן להתקיים בעוצמות משתנות. גירוד הוא סימפטום של בעיה

אחרת. למעשה, מדובר באזעקה של הגוף שמנסה למסור לנו מסר: שמשהו לא בסדר. לפניכם

מאמר שיגרום לכם להתגרד.

שאלות נפוצות שווטרינר שואל בעלים של בעל חיים מתגרד:

1) מתי הופיע הגירוד לראשונה?

2) האם הגירוד נשאר באותה עוצמה, החמיר או דעך עם הזמן?

3) מהי תדירות הגירוד? כמה זמן היא תופסת מתוך זמנו של בעל החיים?

4) האם בעל החיים סבל מבעיה דומה בעבר? אם כן – האם היה דפוס עונתי לגירוד?

5) האדם ידועה רגישות או אלרגיה לתרופה או חומר כלשהו?

6) האם לבעל החיים היה קשר לאכילה של תרופה או חומר כלשהו בסביבתו בימים האחרונים?

7) באם מטופל דרך קבע לפרעושים ולקרציות? מתי היה הטיפול האחרון וזה שלפניו? באיזה

מוצר השתמשתם? האם התאים למשקלו ולגילו?

8) מה החלבון העיקרי במזונו של בעל החיים? האם הוא מקבל גם חטיפים ו/או אוכל הומאני?

9) האם קיימת התבטאות של לקויות עור נוספות כרגע?

10) האם שיחק לאחרונה בחול של ים או גינת כלבים?

11) האם קיימים סימנים קליניים נוספים שתרצו להוסיף?

12) האם אתם רוחצים את הכלב? כל כמה זמן ובאיזה שמפו משתמשים?

גורמים נפוצים לגירודים:

1) אלרגיות עור, ובעיקר: פרעושים, מזון, אטופי ומגע.

2) נוכחות אקטופריזטים מיקרוסקופיים.

3) עקיצות.

4) חבישות צמודות מדי.

5) פרווה סמיכה או חוסר אוורור.

אופי הגירוד יכול להיות:

1) ממוקד לאזור מסוים, למשל: בבטן.

2) רב מוקדי – מופיע במספר מוקדים, כמו: הפנים והצוואר.

3) מפושט – גירוד בכל הגוף.

4) עונתי – גירוד שמופיע בעונה מסוימת, לרוב תקופת האביב-קיץ.

5) ארעי

גירודים עלולים להחמיר במצבים הבאים:

1) חשיפה במקביל למספר מקורות אלרגיה ותופעת סכימה של כולם (Summation of effect).

2) אי סדירות בטיפול נגד פרעושים וקרציות.

3) סטרס ומתח נפשי.

4) מצב רפואי ירוד / מחלות רקע.

5) לחות או יובש קיצוניים.

6) חוסר אוורור מספק של אזור מסוים בגוף (עקב חבישה למשל).

7) חבישה לוחצת.

8) עונת האביב.

9) הימצאות בסביבה בה קיים האלרגן מבלי יכולת הגוף "להתרגל אליו".

כיצד ניתן לדעת למה הכלב או החתול שלי אלרגיים?

לרוב לא ניתן לדעת סתם כך, אלא מדובר בניסוי ותעייה. יש צורך לחשוב היטב האם בעל החיים

נחשף לאחרונה למשהו חדש, שטרם נחשף אליו קודם לכן. כמו כן, לנסות להרחיק את בעל החיים

מאותו מקור אלרגיה חשוד, ולראות האם תגובת הגירוד משתפרת בשבועות שלאחר מכן.

כיצד ניתן לטפל בגורם ראשוני לגירוד?

1) דה-סינסיטיזציה – תהליך של התרגלות איטית הולכת ומתגברת לאותו אלרגן (מקור

אלרגיה). לרוב מדובר בהזרקה תת עורית של ריכוזים הולכים ועולים של אותו אנטיגן.

2) הוצאת גורם האלרגיה – מחוץ ליקומו של בעל החיים אחת ולתמיד.

וזכרו:

גירוד הוא סימפטום שניוני לבעיה ראשונית. קיימות תרופות, משחות ומוצרי היגיינה (שמפו) להקלה

על גירוד – אך כל אלה לא יפתרו את מקורו, אלא רק יטפלו בסימפטום. כדי להכחיד את הגירוד

אחת ולתמיד יש צורך לזהות את הגורם הראשוני לגירוד ולטפל בו ישירות.