בעיות לב בכלבים ובחתולים

לב רחב הוא לא בהכרח קלישאה, כי אם, לעתים, תיאור נאמן למציאות רפואית. כן, גם לחיות מחמד יש בעיות לב, שחלקן מאוד מזכירות בעיות לב הומאניות. מהן המחלות הנפוצות ומה מומלץ לעשות?

בעיות לב נפוצות בכלבים ובחתולים ניתן לסווג לשני סוגים עיקריים:

1)  בעיות מולדות - שהפרט מציג מיד עם לידתו או מעט אחריה. 

דוגמאות:

   א. היוותרות קשר עוברי אבנורמלי בין אב העורקים לעורק הריאה (PDA).

   ב. קיומה של קשת אבי עורקים ימנית (PRAA).

   ג.  פגם במחיצה הבין חדרית (VSD).

   ד.  פגם במחיצה הבין עלייתית (ASD).

סימנים קליניים לבעיות לב מולדות:

1) התפתחות פיזיולוגית לקויה של הפרט לעומת שאר הפרטים שבשגר.

2) כיחלון ריריות.

3) פעילות גופנית פחותה.

4)  נשימות לא סדירות.

2)  בעיות נרכשות - שמופיעות במהלך התפתחות חייו של הפרט, כתוצאה מגורמים סביבתיים ו/או גנטיים- משפחתיים.

דוגמאות:

  א.  עיבוי שריר הלב (HCM, בעיה גנטית בחתולים. נפוץ בעיקר בגזעים: בריטי קצר שיער, ספינקס, רגדול, מיין-קון ופרסי).

  ב.  התרחבות שריר הלב (DCM, נפוץ בגזעי כלבים גדולים, כגון: דוברמן פינצ'ר, דני ענק, בוקסר ועוד).

  ג.  דליפת מסתמים (בעיקר דליפת מסתם דו-צניפי MR נפוץ בכלבים מבוגרים מגזע קטן, כגון: קינג צ'ארלס קאבליר, פודל טוי, צ'יוואווה, טרייר ועוד).

סימנים קליניים לבעיות לב נרכשות:

1) התפתחות כרונית של חוסר סבילות למאמץ.

2)  נשימה מהירה גם במנוחה.

3) מאמץ נשימתי שמתגבר בעת פעילות גופנית וחום סביבתי גבוה.

4)  כיחלון ריריות חלל הפה.

5) מקרי עילפון (סינקופיה) ארעיים.

חשוב להבין, שבעיות לב נרכשות אינן מראות סימנים קליניים חיצוניים בשלביהן ההתחלתיים. עם החמרת בעיית הלב באים לידי ביטוי הסימנים הקליניים שפורטו לעיל.

מהו כשל לב?

כשל לב הוא מצב מתקדם של פגיעה בשריר הלב ובפעולתו כמשאבה, כך שהוא מועל בתפקידו ולא מצליח להזרים מספיק דם רווי בחמצן לכלל רקמות הגוף. כשל לב הוא מצב בלתי הפיך.

אבחון

1) בדיקה פיסיקלית מלאה בדגש על הסכתה לבית החזה (לב וריאות).

2)  בדיקות דם ושתן בסיסיות לשלילת גורמים אחרים לסימנים הקליניים.

3) בדיקות דם ייעודיות - גנטיות, fproBNP.

4) צילומי רנטגן לבית חזה ומדידה, בין השאר, של גודל צללית הלב.

5) בדיקת אקו-לב.

מהי בדיקת fproBNP, ומהי חשיבותה?

בי.אן.פי. הוא הורמון חלבוני שמשוחרר מרקמת שריר הלב כתגובה ללחץ גבוה הפועל עליה, לרוב עקב מאמץ להזרמת דם לכל הגוף. רמות גבוהות של ההורמון בדם מעידות על פגיעה מסוימת בשריר הלב ועקב כך ניתן להסיק על מחלת לב בהתהוותה. הבדיקה חשובה במיוחד לחתולים, שלהם ייתכנו בעיות לב נסתרות מן העין והאוזן, שאינן מאובחנות בנקל בצילום רנטגן או בהסכתה לחלל בית החזה.

טיפול ומעקב

לא בכל בעיית לב מתחילים מיד לטפל. ההתחלה של הטיפול תלויה במצבו הכללי של בעל החיים ובדעתו של הרופא המטפל. עם זאת, טיפול יתמקד במספר פרמטרים:

1) שינוי אופן הממשק היומיומי - 

   א. פעילות גופנית מתונה הכוללת הפסקות מעת לעת.

   ב.  טיולים איטיים בשעות לא חמות.

   ג. העדפת מקומות מאווררים.

2) תרופות לכל החיים -

  א. כאלה המסייעות בכיווציות הלב ו/ או בשיפור קצב הלב.

  ב.  תרופות המסייעות בהורדת התנגדות העורקים הגדולים ללב המתכווץ.

   ג. תרופות משתנות - מסוגים שונים.

3)  מעקב ותיעוד בעלים אחר קצב מחזורי נשימה לדקה במנוחה. מגמת התוצאות חשובה להבנה האם קיימת החרפה של המצב.

לסיכום

* בעיות לב הן לרוב תורשתיות ולהן בסיס גנטי משמעותי. 

* בעיות אלה ניתנות לאבחון עוד בטרם מופיעים סימנים קליניים של כשל לב. על אף שלרוב לא ניתן למנוע בעיות לב, אבחון מוקדם חשוב, כדי להתאים טיפול מהר ככל האפשר. אבחון זה מבוצע על ידי ביצוע בדיקות דם ובדיקות אקו-לב.

* בעיות לב נרכשות הן סופניות. מטרת הטיפול בהן הוא להשיג איכות ואריכות חיים למטופל (לא אריכות על חשבון איכות). 

* חשוב להקפיד להסכית ללב של כל חיית מחמד בכל ביקור ולכל הפחות פעם אחת בשנה.

* שיתוף פעולה של הבעלים חשוב בטיפול נאות וניטור יעיל של מחלת הלב בחיית המחמד.