גידולי עור

גידולי עור בכלבים ובחתולים הם עניין נפוץ. ברוב המקרים מדובר במסות עוריות או תת עוריות

שפירות כדוגמת: פלולות או ליפומות )מסה שומנית( בהתאמה. עם זאת, לכל לקות עורית הנראית

כמסה עורית או תת עורית י ש צורך לקחת דגימה לאישור האבחנה. חשוב לזכור שגודל המסה אינו

קובע דבר: תיתכן ליפומה שפירה בגודל אשכולית, ולעמתה גידול ממאיר בגודל כמה מילימטרים

בלבד.

מהו גידול?

מצב שבו תאי הגוף מתחלקים ומשגשגים ביתר והבקרה התוך תאית לקויה. למעשה, גידול הוא לא

מחלה חיצונית שהגיעה לגוף אלא מחלה פנימית של הגוף עצמו ש התפתחה מסיבות מגוונות, כגון:

גנטיקה, חשיפה לחומרים/תרופות, מזון, קרינה (בעיקר קרני X, קרני UV וקרני גמא)וכד'. גיל

אופייני לגידולי עור הוא גיל ביניים-מבוגר. לא נפוץ בגילאים צעירים.

מאפייני גידול שפיר:

•קווי מתאר ברור ים.

•ניידת במישוש ואינה מקובעת לרקמה שתחתיה.

מסה שאינה מכויבת.

גדלה באיטיות.

מאפייני גידול ממאיר:

•מסה משתנה במהירות.

•הופעת כיבים.

•קווי מתאר שאינם חלקים ומוגדרים.

•קיבוע לרקמה שתחתיה.

•תיתכן דלקת משנית של אזור המסה.

דוגמאות לגידול ים שפירים:

•ליפומה.

•היסטיוציטומה.

•אאוזינופיליק גרנולומה – בעיקר בחתולים.

•פפילומה.

•ציסטה.

•המנגיומה.

•פיברומה.

דוגמאות לגידול ים ממאירים:

•סרקומות: ליפוסרקומה, המנגיוסרקומהף פיברוסרקומה ועוד.

•מאסטוציטומה - גידול תאי מאסט ( MCT ) רקמתיים.

•מלנומה.

אבחון גידולים

נעשה באמצעות שלוש אפשרויות מרכזיות:

•היסטוריה + בדיקה פיסיקלית.

•אספירציה ( FNA ) – שאיבת תאי גידול בעזרת מזרק ומחט וצביעת משטח מיקרוסקופי.

ביופסיה – נטילת חלק מרקמת הגידול עצמה ) לרוב בהרדמה כללית(, ושליחתה בפורמלין

למעבדה חיצונית ובה מומחים להיסטופתולוגיה. תוצאות המעבד ה יציינו את שם הגידול

ומידת התמיינותו.

חשוב לשים לב שחלק ניכר מהגידולים ניתן לאבחן כבר בעת ביקור במרפאתנו בעזרת לקיחת

היסטוריה מפורטת מהבעלים, בדיקה פיסיקלית מעמיקה וביצוע אספירציה בקלות רבה. מקצת

המקרים דורשים אבחון מדויק ומתקדם הקרוי ביופסיה.

טיפול בגידולים

לאחר בירור זהות הגידול ישנם מספר דרכים לטפל:

•טיפול שמרני – מעקב בעלים, מתן סטרואידים, שיכוך כאבים לא סטרואידלי.

•טיפול כירורגי – הסרה של הגידול יחד עם שוליים צרים/נרחבים כתלות במידת ממאירותו

וכן רקמה תחתונה לו.

•כימותרפיה – מותאמת לחלק מהגידולים. הטיפול מבוצע לפי פרוטוקולים מובנים.

•הסרה בהקפאה – קריותרפיה.

•הקרנות – אפשרי בארץ באופן חלקי רק לאחרונה.

הסרה כירורגית-

באם קיים צורך בהסרה כירורגית, היא תבוצע בהרדמה מלאה עם הסרת מידת שוליים כתלות

בממאירות הגידול. הניתוח יכול להיות פשוט ולקחת מספר דקות או ארוך כאשר מדובר בגידול עם

גלי דם רבים, סכנה לדימומים ועצבים או איברים חשובים שעוברים בסמוך.

התאוששות מניתוח

אורך תקופת ההתאוששות תלוי במידה רבה בגיל בעל החיים, במצבו הבריאותי טרם הניתוח, בגודל

הניתוח ומורכבותו וייתכנות של מחלות רקע. ישנם בעלי חיים שיצטרכו להישאר ב אשפוז של כמה

ימים לצורך השגחה רפואית צמודה. לרוב בהתאוששות ניתן לראות את בעל החיים מראה סימנים

של:

•כאב.

•הפרשות.

•חוסר תיאבון זמני.

•חולשה.

על כן, בעלי חיים שעוברים הסרה כירורגית ממשיכים מעקב בעלים צמוד יחד עם מתן משככי

כאבים, החלפה תכופה של חבישות במידת הצורך, עירור תיאבון ותנגודת לבחילות, חיזוק על ידי

מזון רפואי מיוחד למאושפזים או תוספי תזונה מיוחדים.

באילו מקרים יש צורך בחבישה של אזור הסרת הגידול?

•כשנרצה למנוע מגע של האזור המנותח עם סביבתו ומניעת זיהום משני.

•כשנרצה למנוע מגע של בעל החיים עם התפרים העוריים.

•במטרה להקטין חללים תת עוריים על ידי ביצוע חבישת לחץ.

•הפרשות מרובות – החלפה תדירה של חבישות אחת לכמה שעות/יום.

מהו נקז ולמה משמש?

נקז, כשמו כן הוא, סוג של ציוד רפואי המאפשר ניקוז של הפרשות הצפויות לאחר ניתוח. לרוב

נכניס במרפאתנו נקז פאסיבי שאינו יונק הפרשות אך מאפשר את יציאתן מחוץ לגוף למשך 3 ימים

ולאחר מכן נבקש מהבעלים לבוא להסירו. במקרים מורכבים יותר יותקן נקז אקטיבי ותדירות

הריקון שלו תשתנה במידת הצטברות ההפרשות.

מדוע יש צורך ל נקז הפרשות מאזור הניתוח?

•מניעת הצטברות פנימית/תת עורית של הפרשות.

•מניעת דלקת מקומית.

•עודדות האזור לריפוי.

•הקטנת כאב.

•מעקב אחר התאוששות האזור המנותח.

•מסייע בביצוע שטיפות חוזרות וניקוזן במקרים של זיהום מקומי חריג