אבצסים בחתולים

מהו אבצס?

אבצס הוא כיס סגור של מוגלה הנוצר בעקבות זיהום חיידקי ברקמות רכות. בחתולים מדובר בתופעה שכיחה יחסית, בעיקר אצל חתולים היוצאים החוצה ובאים במגע עם חתולים אחרים. לרוב, אבצסים יתפתחו בשכבה התת עורית כתוצאה מנשיכה של חתול אחר.

היכן מופיעים אבצסים?

המיקומים השכיחים ביותר הם:

* אזור הראש והלחיים.

* הצוואר.

* בסיס הזנב.

* גפיים.

אזורים אלו מועדים לפציעות מנשיכות ושריטות, במיוחד במהלך קטטות בין חתולים.

הגורמים להופעת אבצסים בחתולים

הגורם הנפוץ ביותר הוא נשיכת חתול אחר. שיני החתול חודרות לעומק הרקמה, מחדירות חיידקים וסוגרות מעליהן את העור – תנאים אידאליים להתפתחות זיהום. החיידקים השכיחים כוללים Pasteurella, חיידקים אנאירוביים ופלורת עור. במקרים נדירים יותר, אבצס יכול להיגרם מגוף זר (קוץ, שבב) או פצע מזוהם שלא טופל.

סימנים קליניים

* נפיחות מקומית - לרוב כואבת וחמה במגע.

* חום גבוה לעתים.

* ירידה בתיאבון.

* דיכאון כללי.

* מראה כאוב. 

בהמשך ייתכן ריכוך של הנפיחות ופריצה עם הפרשת מוגלה בעלת ריח חריף.

אבחנות מבדלות

* המטומה.

* גידולים תת־עוריים.

* ציסטות.

* דלקת רקמות רכות שאינה מוגלתית.

* גוף זר כרוני.

אבחון

האבחון לרוב קליני, על סמך מראה הנפיחות וההיסטוריה. לעיתים נדרשת:

* שאיבה במחט לאישור נוכחות מוגלה.

* בדיקות דם אם יש סימני מחלה סיסטמית.

* תרבית ורגישות – במקרים עמידים או חוזרים.

טיפול

* ניקוז האבצס (לעיתים תחת טשטוש או הרדמה).

* שטיפה יסודית של החלל.

* מתן אנטיביוטיקה סיסטמית.

* טיפול בכאב ולעיתים קולר למניעת ליקוק.

חשוב להדגיש: אבצסים אינם נרפאים לבד ללא טיפול מתאים.

לסיכום

אבצסים הם בעיה נפוצה אך ניתנת לטיפול יעיל כאשר מאובחנת בזמן.

פנייה מוקדמת לווטרינר מקצרת את משך ההחלמה ומונעת סיבוכים.

חתולים הנוטים להילחם נמצאים בסיכון מוגבר, ולכן מניעה ופיקוח חשובים במיוחד.